צרור מכתבים וניירת מרבני פליטי העיר העתיקה בירושלים, עניני הקמת מקוה טהרה בשכונת קטמון, ועוד ענינים הנוגעים לפליטי המלחמה. ירושלים, תש"ח-תש"ט [1948].
* שלשה מכתבים בחתימת רבי בן ציון חזן רבה של העיר העתיקה, אודות הקמת מקוה בשכונת קטמון, בה התיישבו פליטי העיר העתיקה. כ"ו תמוז תש"ח [אוגוסט 1948]. * מכתב בכתב יד וחתימת רבי דוד מינצברג, על ההוצאות הדרושות לבנית המקוה בשכונת קטמון. י"ד תמוז תש"ח [יולי 1948]. * מכתב אל שר הדתות, אודות חידוש השחיטה בירושלים, לאחר שבעת חודשי המלחמה, בהם הופסקה השחיטה ותשלום משכורות השוחטים. [אלול תש"ח בקירוב]. * דף עם טיוטות מכתבים אודות הקמת תלמוד תורה והקמת שיעורי תורה לפליטי העיר העתיקה שהתיישבו בשכונת קטמון.
הגאון המקובל רבי בן ציון חזן (תרל"ז-חשון תשי"ב), מגדולי תלמידי ה"בן איש חי" ועורך כתביו לדפוס. עלה מבגדאד לירושלים בשנת תרנ"ט (1898), ועסק בהדפסת ספרי רבו ה"בן איש חי". בשליחות רבו קנה את המגרשים להקמת ישיבת "פורת יוסף" בירושלים. כיהן כרב הספרדי של הרובע היהודי בעיר העתיקה, ובשנת תש"ח הציל את שרידי יהודי הרובע ממות וכליון, כאשר יצא אל עבר עמדות הלגיון הירדני, עם דגל לבן בידו, יחד עם הרב האשכנזי רבי ישראל זאב מינצברג, כדי להכנע ולהשאיר בחיים את שרידי יהודי העיר העתיקה. פליטי העיר העתיקה ופליטי שכונות אחרות בירושלים, שוכנו במבנים הנטושים של שכונת קטמון הערבית, והרב חזן והרב מינצברג עמדו בראש הקהילות בשכונת קטמון.
7 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. חלקם עם כתמים קשים, בלאי ופגמים.

אוסף דפים מודפסים, חוברות וכרוזים, פנקסי קבלות ופרסומים של "ועד הישיבות" וארגוני הרבצת תורה בארץ ישראל. [ארץ ישראל, [תש"א עד שנות התש"י-תש"כ בקירוב].
* כרוז "קול קורא ליסוד ועד הישיבות בארץ-ישראל" בחתימות גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ, מתקופת הקמתו מחדש של "ועד הישיבות" בארץ ישראל, בשנת תש"א [1941]. * חוברת לרגל מלאת 25 שנה להקמת "ועד הישיבות" תרפ"ד-תש"ט. * ועוד.
"ועד הישיבות" הוקם בווילנא בשנת תרפ"ד, על ידי החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, ורבי שמעון שקופ. לימים היו מעורבים בעבודת הועד בווילנא, רבי ליב חסמן מסטוצ'ין, רבי ירוחם ליבוביץ ממיר ורבי אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק. בשנת תש"א בעיצומן של ימי השואה הוקם ה"ועד" מחדש בארץ ישראל, בראשותם של רבי איסר זלמן מלצר, רבי זלמן סורוצקין, ורבי חזקיהו יוסף מישקובסקי – שהעמידו בנשיאות הועד את הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הרצוג.
כ-12 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

דפים מתוך יומן לוח שנה משנת 1904, עם רשימות שונות בכתב יד, שנרשמו בשנות התרע"ג-תר"פ בקירוב, עם תוספת רישומים עד שנת ת"ש.
הרשימות הינן כנראה של שד"ר מצפת שנדד ברחבי העולם, והם כוללות: רשימות נדיבים ורשימות כתובות; דברי תורה קצרים וידיעות גיאוגרפיות; רשימות פטירה של בני משפחה. ברשימות נזכרים כמה מבני משפחתו שנפטרו ברעב ובמגיפות בימי מלחמת העולם הראשונה. בחלק מהרשימות, הכותב מתאר את המיקום של כמה מקברי בני המשפחה בבית הקברות בצפת [רשימות אלו נותנות מידע לגבי מיקומי קברים בבית הקברות העתיק בצפת, שיתכן ואינם מתועדים בכל מקור אחר].
22 דף, כ-16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בלאי וקרעים. כריכה חדשה.

מקבץ מעניין של דפים בכתב יד ובדפוס, חלקם עם איורים. צפת וירושלים, [שנות התר"נ-תר"פ בקירוב]:
* דף נייר מסמכים רשמי של "ועד ישיבת תורת ארץ ישראל", עם שלשה מכתבים (הכתובים משני צידי הדף): מכתב בחתימת שלשת הגבאים; מכתב בחתימות הרבנים רבי אברהם ליב זילברמן ורבי אפרים שרגא וויינגוט, ומכתב בחתימות ראשי "ועד העיר". צפת, תרפ"ה [1925]. * דף שער מאוייר של "פנקס השליחות – עזרת ישראל", עם סקיצות בעיפרון של איורים ועיטורים נוספים משני צידי הדף. עבודת אמן של הצייר הצפתי הנודע ר' יוסף צבי גייגר. * טיוטת מכתב תודה מעוטר, בכתב ידו של ר' יוסף צבי גייגר. צפת, שבט תרנ"ז [1897]. * דף מודפס בדיו זהובה, עם איורי המקומות הקדושים – ברכות ל"משלוח מנות מירושלם עה"ק אל חברותיה רעיותיה". ירושלים, דפוס "ברחוב מידן", [שנות התר"נ-תר"ס בקירוב]. עברית ויידיש. * כרטיס מודפס, הזמנה מאת ר' ליפא שארף, לתפילה חגיגית בבית המדרש של האדמו"ר מויזניץ, לרגל "חנוכת הביהמ"ד ע"י תקונו ושכלולו הנעשה בו לכבוד ולתפארת". * ועוד.
6 דפים. גודל ומצב משתנים.