סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש, עם דרך החיים הכולל את כל הדינים השייכים לסדר התפילה מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, ועליו גם ספר שרביט הזהב על כל הלכות מילה. כמנהג אשכנז. וורשא, [תרמ"ג] 1882.
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (וורשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל "שני לוחות הברית", והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
[10], 694 עמ'. דף המפתחות נכרך בתחילת הספר במקום בסופו. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. חותמת. כריכה ישנה, שדרה מנותקת. תו ספר של החוקר זיגמונד זליגמן.

סדר התפילות, "כפי מנהג ק"ק ספרדים של בית הכנסת אהל רחל בשנגהאי", עם תרגום אנגלי. שנחאי, [תרצ"ג] 1933.
עם תפילות לערבי ולילי שבתות וחגים. עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד. בעריכת רבי מנחם מענדל ברוין "חכם הכולל דק"ק שנגהאי".
[4], 36 דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כרוך בשתי מעטפות קרטון, עם שני שערי מעטפת מודפסים. פגמים, סימני עש, וקרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במעטפות.

אוסף דפי תפילה מודפסים, ופרסומים של בתי כנסת שונים, בהם בית הכנסת "עדת ישורון בפרנקפורט דמיין – בעברית, אנגלית, וגרמנית:
• תפלה שהתפללו בבתי כנסיות של ק"ק שער השמים בלונדון, בשבת, ר"ח אדר ראשון תרי"ט. [לונדון, תרי"ט 1859]. עברית ואנגלית. תפילה לרגל יציאתו של משה מונטיפיורי לרומא, לצורך הצלת ילד שנחטף ע"י הכנסייה.
• סליחות ליום כיפור. [לונדון?, תר"ו] הוצאת אליקום בן אליעזר פייק.
• סליחות ליום כיפור. [לונדון? תר"ז].
• סליחות ליום כיפור. [לונדון? תר"ט]. הוצאת אליקום בן אליעזר פייק.
• Propitiatory prayers for the Day of Atonement, סליחות ליום כיפור, הנוסח שאומץ ע"י הרב הראשי רבי נתן אדלר לקריאה בבתי הכנסת האשכנזיים בבריטניה. [אנגליה, בין 1845 ו-1890]. שני עותקים, עם הבדלים טיפוגרפיים קלים.
• תפלה בעד אחינו בני ישראל בארץ רוסיא, להתפלל ביום הכיפורים. לונדון, [תרנ"ב 1891]. התפילה חוברה בעקבות גירוש היהודים ממוסקבה בשנת 1891. עברית ואנגלית. שני עותקים.
• Programm für den Abschiedsgottesdienst in der alten Synagoge, תוכנייה ותפילות לטקס הפרידה מבית הכנסת הישן של עדת ישורון בפרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, אוגוסט 1907, אלול תרס"ז.
• Programm für Einweihung der neuen Synagoge, תוכנייה ותפילות לחנוכת הבית לבית הכנסת החדש של עדת ישורון בפרנקפורט. פרנקפורט דמיין, אוגוסט 1907, אלול תרס"ז.
• Synagogen-Ordnung für die Gemeinde Synagoge der Israelitischen Religionsgesellschaft in Frankfurt am Main, תקנון בית הכנסת "עדת ישורון" בפרנקפורט. פרנקפורט דמיין, [תרפ"ז] 1927.
11 דפים וחוברות. גודל ומצב משתנים.

כתב יד תפילת הדרך ופסוקי "שמירה". [גרמניה], ראש חודש אלול תקל"ד [1774].
העמוד הראשון בכתיבה קליגרפית נאה, והעמוד השני בכתיבה אשכנזית רהוטה ונאה. בסוף העמוד השני קולופון הכותב: "הקטן יהודא ליב בן המנוח כ' גבריאל... מווייטלסהויפן [כנראה Vilshofen וילסהופן אן דר דונאו, גרמניה] לע"ע מלמד להועיל פה... [למיץ?]". בעמוד השלישי, רישום: "נעשה יום א' אדר"ח אלול בשנת תקל"ד לפ"ק", ורישום כתובת בלועזית, לעיר מנהיים.
[3] עמ' כתובים. 17.5. ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.