ספר בית ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה שניה, עם הוספות רבות מכתב יד המחבר.
כרוך עם הספר: פרי קודש הלולים, פירוש על פרי עץ חיים, מאת רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה שניה.
חתימה, הגהות ותיקונים בכתב ידו של רבי "מענדל פריימאן", עם חותמתו "הרב מנחם מנדל פריימאן יליד ירושלים ת"ו – נכד של רבינו הק' ר' אלימלך מליזנסק".
ספר בית ישראל מורכב מאוסף דרשות על סדר פרשיות התורה (לעיתים עם דילוגים על פרשיות רבות), שנאמרו בתאריכים לא ידועים. הספר נדפס לראשונה בשנת תקצ"ד, כשלוש שנים לאחר מות המחבר, והדרשות שבו נערכו על ידי רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "פרי קודש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
[3], מט דף; [2], כד, [2] דף. כ-25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בודדים. כריכה ישנה עם שדרה ופינות מעור.
סטפנסקי חסידות, מס' 87.

ספר דודאים בשדה, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי ראובן הורוויץ, אב"ד זרנובצה, תלמיד רבי אלימלך מליז'ענסק. לבוב, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם, בעל "דברי חיים" מצאנז, חמיו של המו"ל נכד המחבר.
המחבר, רבי ראובן הלוי הורוויץ, תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ, הגה"ק הר"ר שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ו"החוזה" מלובלין. כיהן ברבנות בערים גוטאן שבגרמניה, ובנאוויפולה ובז'רנובצה שבפולין (העיר ז'רנובצה הייתה מפורסמת בלמדניה ובחסידיה. ה"חוזה" היה מכנה אותה "עיר שכולה כהנים"). רבו ה"חוזה" העריכו מאד, ואף אמר עליו כי הוא השלישי מבין ל"ו צדיקים שבדור, ושנשמתו היא נשמת רב המנונא סבא. לאחר פטירת ה"חוזה" הנהיג רבי ראובן עדה חסידית.
מו"ל הספר שלפנינו, האדמו"ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא (תק"צ-תרמ"ה/תרנ"ב) היה נכדו של המחבר וחתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. הוא היה חשוך ילדים בשעת הדפסת הספר, ובהקדמתו כתב כי הוא מקווה שבזכות הדפסת הספר ייוושע בזרע של קיימא. ואכן, בסביבות שנת תרל"ד הוא נפקד, ונולד לו בנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל (תרל"ד?-תש"ב), שלימים, בשנת תרנ"ז, הדפיס את מהדורתו השניה של הספר.
[2], קמד דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים. בדף השער ובדף א, קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה, מנותקת.
סטפנסקי חסידות, מס' 131.

ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ועריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
בחלק הראשון בדף פג/1 הגהה קצרה. בחלק השני בדף לא/2 הגהה ארוכה קצוצה בשוליים.
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קלד דף. חלק שני: [4], א-קי, קיב-קכ דף. חסר דף קיא. 34.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. חלק מהדפים במצב טוב-בינוני, מספר דפים בשני הכרכים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים של הכרך הראשון, ובדפים האחרונים של הכרך השני, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ונייר דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.

ספר כתונת פסים, דרושים על ספרים ויקרא ובמדבר, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל "תולדות יעקב יוסף". לבוב, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
[1], מט דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשולי דף השער. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 245.

חומש דברים עם תרגום אונקלוס ומפרשים, ועם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. [לבוב, תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים מקוריים מאת האדמו"ר המחבר: פירוש "היכל הברכה" – פירוש על פי יסודות הקבלה והחסידות על כל ענייני המסורה, חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, ופירוש "אוצר החיים" על תרי"ג המצוות שבפרשיות, ובו מבאר בהרחבה על פי יסודות הקבלה והחסידות באיזה אות מעשרת הדברות רמוזה כל מצווה (על פי יסודו של רבינו סעדיה גאון המובא ברש"י בפרשת משפטים כד, יב). שני החיבורים מיוסדים על הקדמותיהם ויסודותיהם של האריז"ל והבעש"ט. בחיבוריו אלו מרבה המחבר לבאר את שורשי תורתם של האר"י והבעש"ט, וכיצד הם משתלבים יחד.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקומרנא הם מספרי היסוד של ההגות הקבלית החסידית. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לחסידים המתגוררים בהונגריה, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
החומש כולל, מלבד תרגום אונקלוס, גם את פירושי רש"י ובעל הטורים, מסורה גדולה וקטנה, משכיל לדוד (פירוש על רש"י), מאת רבי דוד פארדו, ומנורת שלמה – פירוש על המסורה, מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא (חתן הגר"א).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם את הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
בין דפי הספר תחוב קוויטל הנושא את שם העיר סקערניצא, בבקשת ישועה עבור שבתי בן גיטל רוזיא – "לברה"ג ושיצא לחפשי מן העכו' במהרה".
עותק חסר. ג-סא, סד-ריא, [1], כו דף. חסרים 9 דפים: [4] דפים ראשונים, דפים א-ב, סב-סג, ודף יב מהספירה השניה. 26 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.