ספר כתונת פסים, דרושים על ספרים ויקרא ובמדבר, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל "תולדות יעקב יוסף". לבוב, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
[1], מט דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשולי דף השער. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 245.

חומש דברים עם תרגום אונקלוס ומפרשים, ועם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. [לבוב, תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים מקוריים מאת האדמו"ר המחבר: פירוש "היכל הברכה" – פירוש על פי יסודות הקבלה והחסידות על כל ענייני המסורה, חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, ופירוש "אוצר החיים" על תרי"ג המצוות שבפרשיות, ובו מבאר בהרחבה על פי יסודות הקבלה והחסידות באיזה אות מעשרת הדברות רמוזה כל מצווה (על פי יסודו של רבינו סעדיה גאון המובא ברש"י בפרשת משפטים כד, יב). שני החיבורים מיוסדים על הקדמותיהם ויסודותיהם של האריז"ל והבעש"ט. בחיבוריו אלו מרבה המחבר לבאר את שורשי תורתם של האר"י והבעש"ט, וכיצד הם משתלבים יחד.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקומרנא הם מספרי היסוד של ההגות הקבלית החסידית. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לחסידים המתגוררים בהונגריה, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
החומש כולל, מלבד תרגום אונקלוס, גם את פירושי רש"י ובעל הטורים, מסורה גדולה וקטנה, משכיל לדוד (פירוש על רש"י), מאת רבי דוד פארדו, ומנורת שלמה – פירוש על המסורה, מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא (חתן הגר"א).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם את הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
בין דפי הספר תחוב קוויטל הנושא את שם העיר סקערניצא, בבקשת ישועה עבור שבתי בן גיטל רוזיא – "לברה"ג ושיצא לחפשי מן העכו' במהרה".
עותק חסר. ג-סא, סד-ריא, [1], כו דף. חסרים 9 דפים: [4] דפים ראשונים, דפים א-ב, סב-סג, ודף יב מהספירה השניה. 26 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנעסכיז. וורשא, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
בדף השער (זהו למעשה דף השער השני – דף השער הראשון חסר בעותק שלפנינו), סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' ו"החוזה מלובלין". נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי "מופתים" וגילויים שמיימים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודזיסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב, ועוד.
[3], לב; ל; כב; לב דף. חסר דף השער הראשון. דף כד מהספירה הראשונה נכרך אחרי דף כו. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר דבק. קרעים בדף השער, עם פגיעות בטקסט מצדו השני של הדף. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 607.

ספר צבי לצדיק, מאמרי חסידות לחדשי השנה ולמועדים, חלק ראשון, מאמרי חודש ניסן-אלול. מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב וריישא. קראקא, [תרפ"ה] 1925. מהדורה ראשונה.
[5], ב-קו דף. כ-24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני רטיבות בדפים האחרונים. כריכה ישנה, בלויה.

ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני שערים: "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער שניאוריו – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [אחרי תקע"ט 1819?]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא.
בסוף הקדמתו לספרו זה מתייחס האדמו"ר האמצעי לחיבתם של חסידי חב"ד לכתבי-יד, אשר מעדיפים אותם יותר מספרים מודפסים: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאש' יבואו אותן הדברי' בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונ' כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...".
[5], קה, קח-קפט דף. חסרים דפים קו-קז. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בשם הספר (הושלם בכתב-יד). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 138.