ספר חסד לאברהם, מאמרים עמוקים בקבלה וחסידות, על פרשיות התורה ועניינים שונים, מאת רבי אברהם המלאך (בנו יחידו של המגיד ממזריטש), עם ליקוטים נוספים מאת רבי אברהם מקאליסק וכמה מגדולי החסידות. טשרנוביץ, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובניו האדמו"רים.
שם הספר "חסד לאברהם", ניתן על ידי רבי ישראל מרוז'ין, נכדו של המחבר הרה"ק רבי אברהם המלאך. בהסכמתו הנדירה, שנכתבה פחות מחודש לפני פטירתו, מספר רבי ישראל מרוז'ין כי בידיו היו "כתבי קודש" על התורה מזקנו רבי אברהם המלאך, אך בתקופת מאסרו (בשנים תקצ"ח-ת"ר) אבדו כתבים אלה. לאחר שכמעט התייאש מלמצוא אותם הצליח רבי חיים הלוי מברדיטשוב, מו"ל הספר, להשיג את הכתבים: "...אחרי אשר נואשתי מהם כי נכחדו מני בעת משפחות גוים קראו עלי שטנה, בקשתים ולא מצאתים, עד שקם איש שלומי... מו"ה חיים הלוי מבארדטישוב ואזר כגבר חלציו לחפש אבני נזר אלה וימצאם אף הביאם לידי...". בקולופון בדף כב/1 מופיעים פרטים נוספים. שם כותב המו"ל כי הכתבים המקוריים אותם ירש רבי ישראל מרוז'ין מזקנו "נגנבו מאתו בעת המבוכה הארורה", אך הוא יגע ומצא "בצלמם כדמותם אצל הרב הקדוש איש אלהים מוהר"ר אהרן מטשארנאביל, מועתקים אות באות מכתבי קודש הרב המנוח... מוהר"ר אברהם המלאך...".
לאחר פטירתו של רבי ישראל מרוז'ין חשש המו"ל כי לא יאמינו לו שקיבל הסכמה מרבי ישראל מרוז'ין ועל כן ביקש הסכמה נוספת מבניו האדמו"רים, רבי שלום יוסף ורבי אברהם יעקב מסדיגורה. בהסכמתם הם כותבים: "...לאשר עברו איזה שבועות אחדים מנתינת ההסכמה עד התחלת ההדפסה וביני ביני נלקח ממנו מחמד עינינו, אבינו אור עולם... וירפו ידי הרבני... מה"ו חיים הלוי המביא לבית הדפוס כי אמר הן לא יאמינו לי, כי יאמרו לא נראה אליך הקדוש בהסכמתו, לזאת לאחזוקי גברא קאתינן ולאסהודי עליה כי הסכמתו אמת...".
בספר שלפנינו נדפסו לראשונה מאמרים של כמה מגדולי החסידות: רבי אברהם מקאליסק; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי דוד ממיקולייב; רבי שלום שכנא מפהרוביטש (בנו של רבי אברהם המלאך ואביו של רבי ישראל מרוז'ין); רבי שמואל מקאמינקא; רבי ברוך ממז'יבוז'; ו"מכתב קודש" מאת רבי פנחס מקוריץ.
בסוף הספר נדפס: "ביאור עשר ספירות על דרך העבודה, מצדיק אחד תלמיד הצדיק הקדוש הגאון אב"ד דק"ק בארדיטשוב". לאמיתו של דבר, מדובר במאמר של האדמו"ר הזקן מלאדי שנדפס בספר התניא, בחלק "אגרת הקודש" בסימן טו (נדפס לראשונה בתניא מהדורת שקלוב תקע"ד), ובטעות נדפס לפנינו על שם אחר (ראה: חיים ליברמן, אהל רח"ל, ג', עמ' 467-476).
[2], מ דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש רבים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
בטופס זה, כמו בטפסים נוספים, נשמט מקום הדפוס, "בטשערנאוויץ", מדף השער. אפשר שהושמט כדי להקל על הפצת הספר ברוסיה, בה ישבו רוב חסידי רבי ישראל מרוז'ין (ראה נ' בן-מנחם, 'בסוד ספרים', סיני טז, עמ' שכז).
סטפנסקי חסידות, מס' 226.