אברהם נתון (נתנזון; 1906-1959), דיוקן גבר.
גואש על נייר. חתום "א. נתנזון".
39.5X29 ס"מ. מצב טוב. נקבי תלייה בפינות הדף.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

ישראל פלדי (1872-1979), ללא כותרת.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
61X46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

רות שלוס (1922-2013), ארבעה רישומים.
1. גולשי שלג. דיו על נייר. חתום.
34X26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדף.
2. נוף הררי. עט על נייר. חתום.
34X26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים.
3. הבית המופצץ. דיו על נייר. חתום.
33X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים בשולי הדף.
4. הבית המופצץ. דיו על נייר. חתום.
34X21 ס"מ. מצב בינוני. מוצמד לפספרטו. כתמים רבים. קרעים בשולי הדף. מתואר בגבו.
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולקושי שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
ספרות: אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
מקור: אוסף עוזי אגסי.