ארבעה ספרים משנות הת' והת"ק עם חתימות ורישומי בעלות:
* ספר חידושי הלכות, מאת המהרש"א. וילהרמשדורף, [תפ"א 1721].
רישום בעלות בראש דף השער: "קינן[!] כספי הקטן זלמן עמריך" [הגאון רבי שלמה זלמן עמריך, דיין בפראג בבית דינו של בעל ה"נודע ביהודה", בעל ספר "ששה זרעוני ערוגה" – חידושי הלכות ופלפול, פראג תקמ"ט, בו גם חלק על ה"נודע ביהודה" בעניין חליצה]. רישומי בעלות נוספים מהעיירה העלמר [Hellimer] באלזס.
* ספר כסף נבחר, שלושה חלקים, על כללי התלמוד, הפוסקים, הראשונים והאחרונים, מאת רבי ברוך בענדיט גוטיין. פראג, תקפ"ז-תקפ"ח 1827-1828. מהדורה ראשונה
בראש דף השער רישום בעלות על גבי פיסת נייר מודבקת: "לה' הארץ ומלואה וחנני בזה הק' יעקב בלאאמ"ו מה"ו זלמן פוזנא" [הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". בן רבי יקותיאל זלמן פוזנא דיין באופיבאך ואב"ד פרידברג (נפטר תקנ"ג). בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט. שושלת רבני משפחת פוזן שתחלתה בגדולי אשכנז נמשכת עד היום הזה, ומצאצאיו מכהנים עד היום כרבנים, בארץ ישראל בארה"ב ובאירופה].
* ספר תולדות אדם, חידושי הרמב"ן על מסכת יבמות. הומבורג, [ת"ק 1740]. רישומי בעלות בדף השער, ביניהם: "ר' יעקב פוזנא" [ויתכן גם של אביו רבי יקותיאל זלמן פוזנא].
* ספר יערות דבש, חלק שני, דרשות מאת רבי יהונתן אייבשיץ. קרלסרוה, [תקמ"ב 1782]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של בני משפחות וולך וגוגנהיים ועוד.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ספר נתיבות המשפט, חידושים וביאורים על שולחן ערוך חושן משפט – משפט הכהנים ומשפט האורים, מאת רבי יעקב מליסא. [קניגסברג, תרי"ט 1859].
הקדשה מליצית ומעניינת בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה הלוי במברגר, שהעניק את הספר בשנת תרכ"ה (1865) לאביו רבי יצחק דוב הלוי אב"ד ווירצבורג, לרגל מלאות כ"ה שנים לשבתו על כס הרבנות: ההקדשה פותחת בשיר קצר היוצר את האקרוסטיכון "יצחק דוב", ובהמשך נכתב: "לאאמ"ו הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה כקש"ת מוהר"ר יצחק דוב הלוי נר"ו הגאב"ד דק"ק ווירצבורג והגליל יע"א ליום שמחת היובילאום [Jubiläum – יום השנה, יובל] של כ"ה שנים לשבתו על כסא הרבנות... מאת בנו ותלמידו הק' שמחה הלוי".
הגאון המפורסם רבי יצחק דוב הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט, אוצר הרבנים 11282), בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג . רבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. נחשב לאחד מגדולי דורו, דורם של ה"כתב סופר" הרש"ר הירש וה"ערוך לנר". חיבר עשרות חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד ("יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד). מצאצאיו: שושלת הרבנים לבית במברגר, שכיהנו ברבנות בערים שונות בגרמניה.
בנו, הגאון רבי שלמה הלוי במברגר (תקצ"ה-תרע"ח, אוצר הרבנים 18389). גאון ומחבר ספרים, כיהן כרב במספר קהילות, אב"ד זענהיים (אלזס), עסק בהדפסת כתבי אביו, יחד עם אחיו רבי משה אריה הלוי במברגר אב"ד קיסינגן.
[1], קו; פ דף. (ללא יב דף אחרונים של קונטרס "משובב נתיבות", תשובותיו של ר’ אריה ליב הכהן הלר, וללא דפים פא-פג של מפתחות, שנמצאים כנראה רק בחלק מן העותקים). 38 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קונטרסים מעט רופפים. ללא כריכה.

ספר שו"ת מהרי"ק, לרבינו יוסף קולון. ווארשא, [תרמ"ד] 1884.
בבטנת הכריכה רישום בכתב יד: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני... הקטן יעקב ב"ר ישעי' אורינשטיין יליד ירושלים, מכולל חב"ד, בעל מחבר הקונטריס דבר בעתו". בעמ' 96 הגהה למדנית (שש שורות) בכתב-יד [שונה?].
הגאון רבי יעקב אורנשטיין (תרי"ט-תרס"ח), גאון מופלג ונודע, מראשי חכמי ירושלים. מגדולי תלמידי המהרי"ל דיסקין בירושלים, ומראשי ישיבת "אהל משה". נכדו ותלמידו של הגאון רבי אורי אורנשטיין תלמיד ה"צמח צדק" ומראשי כולל חב"ד (תקס"ו-תרל"ט). כבר בילדותו בלט בכשרונותיו העילויים ובחריפותו, ולמדני ירושלים אהבו להשתעשע עמו וליהנות מהברקותיו בחריפות ובבקיאות. תלמידם של גדולי ירושלים רבי מאיר אויערבאך בעל "אמרי בינה" ורבי שמואל סלנט [שאף בחר בו כחתן לבתו החורגת בת-אשתו]. עם עליית המהרי"ל דיסקין לירושלים, נמנה רבי יעקב בין גדולי תלמידיו שומעי שיעוריו, למרות שהיה הצעיר שבחבורה. פרסם מאמרים רבים בדברי תורה בקבצים תורניים. בפולמוס השמיטה בשנים תרמ"ח-תרמ"ט פרסם מספר מאמרים נגד "היתר המכירה", בהם הקונטרס "דבר בעתו" (ירושלים, תרמ"ט). שארית חידושיו לוקטו בספר "חידושי הגאון רבי יעקב אורנשטיין" (ירושלים, תשל"ב).
[1], ב-קטז, [1] דף. כ-32 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש. קרעים ובלאי רב. דפים מנותקים. כריכה מקורית, רופפת וקרועה.