מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד בעיה"ק יפו והמושבות. יפו, אדר תרס"ה [1905].
המכתב נשלח לאחד מראשי ה"ועד" באחת המושבות, בנסיון להשכנת שלום באיזה סכסוך ממוני בין הועד לבין אחד המתיישבים. הרב קוק כותב למקבל המכתב כי "לפני איזה רגעים כתבתי כרטיס [גלויה] לכ'[בודו] ע"פ הצעת אשתו של ר"א..., וכעת הנני להוסיף שאוכל לשלוח לה'... שישיב הכל בלי איחור, באופן שיבטיחני כבודו שישיב כ'[בודו] הועד על טענותיו של ה'... בד"ת [בדין תורה] וימלא את הפס"ד [הפסק דין]... ברגשי כבוד ויקר הק' אברהם יצחק קוק".
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. בלאי קל וסימני קיפול.
מכתב זה אינו מופיע בסדרת ספרי "אגרות הראי"ה", והוא מתעד את סמכותו של הראי"ה קוק כרב מחוזי על המושבות החדשות בארץ ישראל, בתקופת כהונתו כרבה של יפו.

מכתב בחתימת דייני בתי הדין בירושלים "פרושים" ו"חסידים" וחותמותיהם: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר], רבי צבי פסח פראנק, רבי ליפמאן דוד [שובקס], רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, ורבי ירוחם פישל [ברינשטיין]. ירושלים, חשון תרע"א [1910].
נשלח אל הנהלת כולל ווילנא, עם פירוט ההחלטות על חלוקת נטל התשלום בין ה"כוללים", עבור "פדיון נפש" להצלת אנשים מגיוס לצבא תוגרמה [טורקיה].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, שהשיאו לבת-אחותו. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
הגאון רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" – בנו של רבי אלימלך דוב מקארלין. מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול" . חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר.
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א, אוצר הרבנים 17554), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
הגאון רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, בעל "טוב עין". מאנשי כולל חב"ד. חתנו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין (תר"מ בערך – חשון תש"ט). מגדולי ההוראה בירושלים. ראש ישיבת חיי עולם ולימים ראב"ד בד"צ חסידים. מצאצאי רהאדמו"ר רבי משה מלעלוב. רוב כתביו אבדו בנפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועובש בשולי הדף ובקפלי הנייר.

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יפהן ראש ישיבת נובהרדוק. ביאליסטוק, תרפ"ו [1926].
נשלח אל הגאון רבי יהודה העשיל לווינברג רב וראש ישיבה בניו הייבן שבארה"ב, במענה לבקשתו לקנות את ספרי "מדרגת האדם" של הסבא מנובהרדוק. רבי אברהם עונה לו כי הוא שולח רק את החלקים שנדפסו בפולין, אבל החלקים שנדפסו ברוסיה עוד בחייו של הסבא מנובהרדוק, המה נדירים ביותר ואי אפשר להשיגם – "הם מועטים במספר, רק אצל יחידים, ומתעתדים אנו בע"ה להוציאם שנית".
בהמשך מספר לו רבי אברהם על הקמת ישיבות נובהרדוק בפולין: "...בודאי ידוע לכתר"ה ישיבותינו הנאווארידקאות פרסום מפעלי'[ה] הרוממות למסי"נ [למסירות נפש] בארץ רוסיא ואוקראינא עבור להרביץ תורה ברבים, עד שגבר חמת המציק ואחרי הרבה רדיפות וישיבה בבתי כלא ע"י הייעווסקאים [אנשי היבסקבציבה, המחלקה היהודית בשלטון הקומוניסטי] והטשעקאים [אנשי הצ'קה, המחלקה החשאית למאבק במתנגדי המהפכה], נאלצנו להעתק לפולין, וב"ה זה כארבע שנים עברו ונתייסד ע"י בפה קיבוצים וישיבות קטנות במספר 22, ובפה ביאליסטאק נמצאים אצלינו כמאתים ת"ח כ"י [תלמידי חכמים כן ירבו], שמהם הרבה גדולים בתו"י [בתורה ויראה], חו"ב [חריפים ובקיאים] בש"ס ופוסקים, ועומדים להאיר את העולם בתורתם וצדקתם...". בהמשך המכתב מבקש רבי אברהם יפהן מהרב לווינברג שישתדל בהשגת משרות רבנות בארה"ב לאברכים מבוגרי הישיבה.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השנייה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
נייר מכתבים רשמי, כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. הדבקות נייר דבק מעבר לדף.