"ציון הלא תשאלי לשלום מעפיליך", עלון מטעם "פדיון שבויים, המגבית המאוחדת מטעם הועד הלאומי לפדיון הילד ולעזרת העולה", ירושלים, [1939 בקירוב]. עברית, גרמנית ואנגלית.
עלון תלת לשוני (מקופל) הקורא להעלאת פליטים יהודים לארץ ישראל: "יהודי! תזכור את אחיך שנמלט ממחנה ההסגר ואשר תעה בלב ים ללא מקלט! עזור לסדרו במולדת!".
בעלון נדפסו שיר מאת ויסטן יו אודן המתאר את המצוקה הקשה של יהודי אירופה תחת האיום הנאצי; ושלושה תצלומים – יהודים בגרמניה לבושים בגדי אסירים, אניית המעפילים "אסימי" (Assimi Panama) בים, ועולים בהגיעם לארץ ישראל.
בשער העלון נדפס איור (חיתוך עץ) מאת האמנית אסתר ברלין-יואל המציג מעפילים על סיפון ספינה.
[1] דף מקופל לצורת חוברת (8 עמ'), 20.5 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי. כתמים בודדים.

כ-95 תצלומים מסודרים באלבום, המתעדים את חייהם של זוג מעפילים שנכלאו במחנות המעצר בקפריסין. קוסטנץ (גרמניה), קפריסין, יפו ומקומות נוספים, שנות ה-40 עד תחילת שנות ה-50 (ייתכן שכמה תצלומים מוקדמים או מאוחרים יותר).
כפי הנראה, היה האלבום שייך לזוג זיגמונד-זליג וטובה שטטלר, שנתפסו בדרכם מאירופה לארץ ישראל ונשלחו אל מחנות המעצר בקפריסין. כשליש מתצלומי האלבום מתעדים את חיי בני הזוג לפני צאתם מאירופה (בהם תצלומים של בני משפחה, תצלום של זליג במדי תנועת נוער, טובה במדי אחות, ועוד); שליש מתעדים את שהייתם במחנות המעצר (ברית מילה לתינוק שנולד במחנה, צריפי הפח ["מחנות החורף"], אוהלי המגורים ["מחנות הקיץ"], סדנאות ובתי מלאכה, ועוד); והשליש האחרון – את הגעתם ארצה (תצלום על סיפון אניה, חוף הים ביפו, טיולי אופניים ועוד).
רישומים בכתב-יד (בעברית, בפולנית וברוסית) וחותמות-דיו בצדם האחורי של מקצתם. תצלום אחד עם רישום בצדו הקדמי. מספר תצלומים גזורים מסביב לקווי המתאר של המצולמים. תצלום אחד מופיע פעמיים.
מצורפים: תריסר תצלומים נוספים של בני הזוג בתפזורת (כנראה, מתקופה מאוחרת יותר); "לשנה טובה תכתבו, קפריסין תש"ט", כרטיס ברכה עם תמונת בני הזוג ואיור המחנה (החלק העליון קרוע וחסר).
תצלומים בגודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קרעים חסרים, כתמים ופגמים בחלקם. האלבום במצב בינוני, עם קרעים חסרים ופגמים בחלק מהדפים. נתון בכריכה עם תבליט נחושת של ירושלים, עם קמטים, שפשופים וקילופים.
פתיחה $200
Approx. 95 photographs in an album, documenting the life of a couple, who were illegal immigrants and were imprisoned at the detention camps in Cyprus. Konstanz (Germany), Cyprus, Jaffa and elsewhere, the 1940s until early 1950s (possibly, some photographs are earlier or later).
Presumably, the album had belonged to the couple Sigmund- Zelig and Tovah Stetler, who were caught on their way from Europe to Palestine and were sent to the detention camps in Cyprus. Approx. a third of the photographs in the album document the life of the couple before they left Europe (including photographs of family members, a photograph of Zelig wearing a youth movement uniform, Tovah wearing a nurse uniform, and more); a third of them document their life in the detention camps (Brit Milah of a baby who was born in the camp, the tin sheds ["The Winter Camps"], the residential tents ["The Summer Camps"], workshops, and more). And the final third – their arrival in Palestine (a photograph on the deck of the ship, the sea-shore of Jaffa, bicycle trips and more).
Handwriting (in Hebrew, Polish and Russian) and stamps on verso of some of the photographs. One photograph has an inscription on its front. Several photographs are cut around the contours of the photographed. One photograph appears twice.
Size and condition of the photographs vary. Good-fair overall condition. Open tears, stains and blemishes on some of them. The album is in fair condition, with open tears and blemishes on some of the leaves. In a scuffed and creased binding with a copper relief of Jerusalem.

אוסף תצלומים ופריטי נייר שהיו שייכים ליוסף גרף, חייל ואחראי כלי רכב ב"בריגדה היהודית". מקומות שונים באירופה ובארץ ישראל, 1944-1946 (תצלום אחד מוקדם יותר). אנגלית ועברית.
בין הפריטים: * כ-40 תצלומים (גרף נוהג באופנועים, נגמ"שים ורכב צבאי; חיילי הבריגדה משחקים במתקן קליעה למטרה, עם פרצופי צמרת המפלגה הנאצית; שני תצלומים של היחידה מאת זולטן קלוגר; ועוד). * ארבעה אישורים צבאיים (אישור נהיגה על נגמש מסוג "זחלילית אוניברסלית"; אישור נהיגה על רכב במשקל גבוה משלושה טון; ועוד). * קריקטורה מצויירת ביד – גרף במדי "הבריגדה היהודית". בצדה האחורי הערה בכתב-יד: "נלקחה בשעת הפסקה בפולי-ברז'ר, במשך דקה אחת". * תווית ניר מודפסת עם סמל "הבריגדה היהודית". * מכתבים וחלקי מכתבים ששלח גרף במהלך שירותו. * ועוד.
רבים מהתצלומים מתוארים בצדם האחורי בכתב-יד (עברית) וחתומים בחותמות דיו.
הפריטים נתונים בתוך נרתיק דמוי-עור, שעל חזיתו מוטבע סמל מאויר עם הכיתוב "היישוב לחייליו". בתוך הנרתיק מושחלת סיכת "הבריגדה היהודית".
מצורפים: עשרים ושלושה תצלומים ומסמכים מתקופות מוקדמות או מאוחרות יותר (תעודות מתקופת המנדט, מסמכים מתקופת שירותו של גרף במלחמת העצמאות, תצלומים מהמשך דרכו בצה"ל, ועוד).
סך הכל כ-55 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. מכתב אחד במצב גרוע, עם קרעים חסרים ופגמים בכיתוב.

"לבואו של א.צ. גרינברג", כרוז מודפס. ללא ציון מדפיס, מקום או שנה. [ארץ ישראל, 1934 בקירוב].
בכרוז מובאים קטעים ממכתבים שכתב אורי צבי גרינברג לבני הזוג מרים ויהושע השל ייבין, ובהם דברי ביקורת חריפים נגד חיים ארלוזורוב, מנחם אוסישקין ואחרים: "ייבין, עליך לנפח את הענין! לתת כותרת צעקנית 'על מה ובשם מי דבר ארלוזורוב עם עבאס חילמי'. לכתוב: 'מרמים אתכם, יהודים, ויעמידוכם בפני עובדה'. גם אוסישקין לפי תפיסת התנגדותו לעיריה נפרדת הוא מסוכן... אוסישקין מטומטם ומסוכן בטמטומו הסימפטי [...] ואת חושבת שרק משפט מות פעם אחת מספיק בשביל הסנבלטים? הם ראויים להקרע לגזרים ולאכילת עכברים" (אצ"ג השתמש רבות בכינוי "סנבלט" לתיאור יריביו הפוליטיים).
בראש הכרוז מצוין כי המכתבים הוקראו בפני השופט בודילי במשפט רצח ארלוזורוב.
יהושע השל ייבין, לו נשלחו המכתבים המצוטטים בכרוז, היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית ושותפו של אורי צבי גרינברג להקמת "ברית הבריונים".
הכרוז שלפנינו נדפס בתקופה בה הציבור היהודי בארץ עדיין היה קרוע בשאלה האם רצח ארלוזורוב הוא רצח פוליטי שבוצע בהשפעת הסתת חברי "ברית הבריונים"; וביקש, כפי הנראה, להוכיח את אשמת "ברית הבריונים" ברצח.
[1] דף, 22X33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים, חלקם חסרים (עם פגיעה בטקסט), חלקם מחוזקים בנייר דבק לא חומצי. נקבים זעירים.
מקור: אוסף משפחת רימון.

19 גיליונות של כתב-העת "מערכות", רובם בעריכת גרשון ריבלין. תל-אביב, ספטמבר 1939 עד אוקטובר 1948.
כתב-העת "מערכות", ששימש כביטאון של ארגון ה"הגנה", ומאוחר יותר של צה"ל, נוסד בשנת 1939. שלושת גיליונותיו הראשונים היו מאספי מאמרים שנדפסו תחת השמות "מערכות", "אשמורות" ו"מחנות". בשנת 1940 החל כתב-העת לצאת לאור באופן סדיר, בהוצאת "מערכות" שהוקמה במיוחד לשם כך.
לפנינו 19 גיליונות:
1-2. שניים מגיליונותיו הראשונים של כתב העת: * "בימי מערכות, מאסף לשאלות מדיניות, כלכליות ואסטרטגיות, מוקדש במיוחד למזרח התיכון" (תל-אביב, ספטמבר 1939). * "מחנות, קובץ לשאלות מדיניות, כלכלה ומלחמה, מוקדש במיוחד למזרח התיכון" (תל-אביב, ינואר, 1940).
3. "מערכות, ירחון, מוקדש למזרח התיכון". מו"ל: ג. ריבלין. גליון א', תל-אביב, אפריל, 1940.
4-19. "מערכות, ירחון לשאלות מדיניות, כלכליות וצבאיות", שישה-עשר גליונות: ב'-ג' (גליון כפול), ד'-י', י"ד-ט"ו (גליון כפול), כ'-כ"א (גליון כפול), כ"ו-כ"ז (גליון כפול), כ"ח, ל"ג-ל"ד (גליון כפול), ל"ו, נ', נ"ב-נ"ג (גליון כפול), אחראי: ש. גלביץ. מו"ל: ג. ריבלין. הוצאת מערכות, תל-אביב, 1940-1948.
גודל ומצב משתנים. הגיליונות לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.