תצלום של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. [ארץ ישראל, שנות ה-20?].
בתצלום נראה הרב קוק משוחח עם אדם הלבוש בסגנון פורמלי, ככל הנראה פקיד בריטי בכיר בשלטון המנדט.
9X12ס"מ. מצב טוב. פגמים מזעריים בפינות.

שני תצלומים שחור-לבן של רקדניות בהופעת מחול קאן-קאן, מאת נחום טים גידל. [לונדון], 1939.
שני התצלומים חתומים, מתוארים ומוקדשים בשוליים התחתונים (אנגלית).
31X41.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
ראה: "נחום טים גידל, צילומים 1929-1991" (המוזיאון הפתוח, גני התעשיה, תפן, 1992), תצלומים מס' 31-34.

אלבום ובו 31 תצלומים המתעדים את הווי החיים בכפר הנוער מאיר שפיה. מאיר שפיה, [סוף שנות ה-20 עד אמצע שנות ה-30 בקירוב].
התצלומים מציגים את נערי ונערות מאיר שפיה במהלך עבודה בגינה ובמהלך חגיגת פורים; את תזמורת המנדולינות של הכפר, ועוד. בגב חלק מהתצלומים מופיעות הקדשות בכתב-יד, למדריכה בשם דוריס, מתוארכות לשנים 1929-1935. כמה מהתצלומים חתומים בחותמות הצלמים: "פוטו קריסטל, זכרון יעקב", "צלמניה קריסטל, חדרה", "פוטו ברנר, חיפה", "פוטו שלייסר, רחובות".
מֵאִיר שְׁפֵיָה הוקמה בשנת 1891 כמושבת בת של זכרון יעקב. בשנת 1904 הקים בה ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו, מוסד חינוכי עבור ילדים שנתייתמו בפרעות קישינב. בשנת 1917, בעקבות גירוש יהודי תל-אביב-יפו על ידי התורכים, הועברה למאיר שפיה הגימנסיה העברית הרצליה. בשנת 1923 הוקם במקום בית-יתומות עבור בנות שנתייתמו במלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1925 הוא הוסב לבית יתומים של ארגון "הדסה". לצד בית חם ומוסד חינוכי, רכשו ילדי מאיר שפיה גם ניסיון בעבודה, ובייחוד בעבודה חקלאית.
סה"כ 31 תצלומים, מסודרים באלבום באמצעות מדבקות פינה (חדשות). גודל התצלומים משתנה. גודל האלבום: 21X15 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים ופגמים קלים בחלק מהתצלומים.
מקור: אוסף משפחת רימון.