מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד - רבה של ירושלים. [ירושלים, תרצ"א 1931].
מכתב על גבי גלויה. ברכות להצלחה וחג שמח: "...והנני בברכת חיים ושלו' וכל טוב סלה מציון עם ברכת שמחת יום טוב הבא עלינו ועכ"י [ועל כל ישראל] לטובה, המחכה לישועה קרובה, יוסף חיים זאננפעלד".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גלויה, 9.5X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. סימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב קאלישר, בנו של רבי צבי הירש קאלישר, אל חברת "עזרת נדחים" בירושלים. טהארן (טורון, פולין), תרמ"ה [1885].
רבי יהודה ליב קאלישר מטהארן, בנו הבכור של רבי צבי הירש קאלישר, ממבשרי שיבת ציון הנודעים. עמד ביחד עם אביו בראש החברה למען בנין "בתי מחסה" בירושלים ועזר לו בפעולותיו למען ארץ ישראל. המשיך בפעילות זו גם לאחר פטירת אביו, וטיפל בקרקעות שנקנו על ידו בארץ ישראל. חיבר פירוש על התורה, שאביו מזכיר ומביא ממנו בחלק השני של ספרו "אמונה ישרה". פירוש זה נדפס לבסוף תחת השם "קול יהודה" בוורשא, תרל"ז.
דף, 21x13 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר עדין. כתמים. סימן קיפול, עם קרעים בשולי. קרעים קטנים בשולי הדף, עם מעט חסרון. פינה שמאלית עליונה מחוזקת בנייר-דבק.

מכתב בחתימת הרב צבי יהודה הכהן קוק, החותם "בפקודת כקאאמו"ר הגאון שליט"א" [הראי"ה קוק]. ירושלים, תרצ"ד [1934].
הדפסה במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של ישיבת מרכז הרב, עם חתימה בכת"י הרצי"ה. מכתב אל רבי גרשון שטרן אב"ד מאראש-לודאש [בעל ילקוט הגרשוני], בעניין רישיון עליה לארץ ישראל עבורו. "לפי מצב הדברים... יצטרף להודיע אצל הקונסול וכן בבואו לחוף ארה"ק, כי הוא בא הנה לשם עבודה" (ההדגשה במקור).
28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים, סימני קיפול ובלאי.

מכתב ברכה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. אמשינוב, [תרע"ד 1914].
המכתב נכתב ע"י משמש האדמו"ר "הכותב בבית כ"ק אדומו"ר שליט"א בפוקדת קדשו", ובו ברכות לנישואי זוג "ברכת מז"ט ויזכה לראות מהם דורות ישרים מבורכים לטוב להם כל הימים ויתברך בשפעת ברכה והצלחה...".
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, משוקמים בדבק נייר.

מכתב ברכה לנישואין, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים. נשלח לרבי יחזקאל משה שטרנברג מטבריה, לרגל נישואי בתו פנינה עם רבי שמואל אהרן לידר. ירושלים, תש"י [1950].
המכתב נכתב ע"י האדמו"ר ה"נתיבות שלום", בימים שכיהן כראש ישיבת "בית אברהם", בשנותיו הראשונות כראש ישיבה. במכתב הוא מתנצל בפני המחותנים על שלא התאפשר לו לנסוע ולהשתתף בשמחת הנישואין שנערכה בטבריה בכ"ח אדר.
במכתב, מתאריך "כ"ז מרבים בשמחה תש"י", כותב האדמו"ר ל"מוהר"ר יחקאל משה שטרנברג הי"ו...ולהמחותנים והמשפחה והחתן שליט"א. מקרב לב הנני לאחל לך ברכת מז"ט, יה"ר שזיווגם יעלה יפה, ויבנו בית נאמן בחבורתנו מתוך רב אושר, ותזכו לראות רב נחת מהם בתוך יו"ח.
ידיד יקר, כל הזמן הי' לי החלטה לנסוע על חתונת בתך, אמנם מאת ה' היתה זאת שהחתונה הוא בדיוק בעת כזאת שאין לי שום אפשרות גם ברצון הכי טוב, טרדות סוף הזמן, ובחינת התלמידים[...] חלוקת כספים לפני החג, בזמן שהק[ו]פה ריקה...ואמרתי להשתתף בשמחתך מרחוק ולהביע את זה במכתב, אם כי כבר ברכתיך ברוך בעתון ובמברק, ואשלש במכתב. ויה"ר שיהי' שמחתכם שלימה ובל יתערב זר כברכת רבותה"ק, וכמו שסיפרתי לך הסיפ[ו]ר מהרב מאפטה זי"ע, שאמר שתכלית הבריאה שאיש יהודי ישמח באלקיו, ומתי זה יכול להיות, בעת שמשיאין את הבת וכו', ויה"ר שיקוים זה בך. המשתתף בשמחתכם ומאחל רב טוב בידידות, שלום נח ברזובסקי.
ברכת מז"ט מחוה [אשתו הרבנית] לכלכם. לא נזדמן לי להתפרד עם המחותנים, ולא מסרתי להם הכוס ישועות [גביע] שהכנתי לדורון...".
האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי בעל "נתיבות שלום" (תרע"א-תש"ס), גאון וקדוש, מגדולי האדמו"רים בדורנו, מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי". היה תלמידם המובהק של האדמו"ר ה"בית אברהם" מסלונים, ושל הגאון הקדוש רבי משה מידנר. עלה מברנוביץ לארץ ישראל בשנת תרצ"ה. בשנת תש"ב הקים את ישיבת "בית אברהם" - סלונים בירושלים, בראשותה עמד כארבעים שנה. בשנת תשמ"א הוכתר כאדמו"ר לחסידי סלונים, ובתקופתו פרחה החסידות להפליא. שיעוריו על המסכתות מסדרי נשים ונזיקין נדפסו בספריו "נתיבות שלום" ו"שיעורי נתיבות שלום" בארבעה כרכים. אך עיקר פרסומו בעולם הוא מספריו "נתיבות שלום", ז' חלקים, על מחשבת החסידות ועבודת ה', בשפה ברורה ובהירה, שנפוצו ביותר ונדפסו במהדורות רבות, ורבים הולכים לאורם.
מקבל המכתב רבי יחזקאל משה שטרנברג (תר"ע?-תשמ"ט) מחשובי חסידי סלונים בטבריה, שליח ציבור קבוע בימים נוראים, עשרות שנים, בבית המדרש הגדול של חסידי סלונים בירושלים. חתנו של החסיד הנודע רבי צבי הירש לוריא מטבריה.
"החתן שליט"א", רבי שמואל אהרן לידר (תרפ"ט-תשע"ז) מבני-ברק, גאון מופלג ומתמיד עצום, חסידא ופרישא, עובד ה' מופלא. נודע בקדושתו ובטהרתו ובפרישותו המוחלטת מענייני העולם הזה. תלמידם של הרמ"ח מסלונים והגרא"ז מלצר.
1 דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.