שני היתרי בניה ממועצת עיריית ירושלים, שלושה גיליונות עם שרטוטים אדריכליים ותשעה גיליונות חישובים לתוספות בניה בביתו של האמן יעקב אייזנברג בשכונת "נוה בצלאל". ירושלים, 1938. עברית וערבית.
הוגה שכונת "נוה בצלאל" היה בוריס שץ, מקים "בצלאל" שביקש ליישב את האמנים הפועלים בבית הספר ועל-ידו בקרבת מבנה בית הספר. בשנת 1924 קמה השכונה ובין תושביה הראשונים היו האמנים מרדכי ארדון, יעקב אייזנברג, משה מורו ויחיא ימיני.
1-2. שני רישיונות בניה שהעניקה מועצת עיריית ירושלים בחודש פברואר 1938, האחד להוספה למבנה קיים והשני לבניית מבנה זמני בבית האמן יעקב אייזנברג בשכונת "נוה בצלאל" בירושלים. טפסים תלת-לשוניים – עברית, אנגלית וערבית – שבהם פורטו בערבית ובעברית השינויים שייערכו במבנה ותנאי הרישיון. חתומים בחותמות דיו של מחלקת המהנדס העירוני, של מחלקת החשבונות ושל מחלקת הבריאות במועצת עירית ירושלים.
40X24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרע חסר בפינתם השמאלית העליונה של הגיליונות נקב תיוק. קמטים. הדיו דהויה בחלקה.
3-5. שלושה גיליונות עם שרטוטים אדריכליים לתוספות בניה. בראש הגיליונות מופיעה הכתובת "חזן–לוין אדריכלים" ו"בית י. איזנברג נוה בצלאל, תכנית הוספות" (בעברית ובאנגלית; באחד מהם מופיעה כותרת זו רק באנגלית). הגיליונות חתומים בחותמת דיו "Approved plan" [תוכנית מאושרת] של מחלקת מהנדס העיר. הגיליונות מהודקים יחדיו, עם הגיליונות המופיעים בסעיף הבא.
53.5X37.5 ס"מ. שניים מהגיליונות במצב בינוני-טוב. קמטים. קרעים וקרעים חסרים. צבעים דהויים. הגיליון השלישי במצב גרוע. קרעים רבים וקרעים חסרים גדולים. קמטים. שולי הגיליון חסרים ברובם. נקבי תיוק. שרטוטים בדיו בגב הגיליונות.
6-14. גיליונות ועליהם חישובים מתמטיים רבים לצורך תוכניות הוספת הבניה בביתו של יעקב אייזנברג (משוכפלים בסטנסיל). בגיליון הראשון מופיעה הכותרת "Statical Calculation, House of Mr. Eizenberg, Neve Bezalel, Jerusalem". חתום בחותמות דיו "Approved s[tatical] calculations" ו-"Applicant's copy". הגיליונות מהודקים לגיליונות השרטוטים שבסעיף הקודם.
21X34 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים. קרעים וקרעים חסרים. קמטים. נקבי תיוק. גיליון אחד מנותק מן האחרים.
המסמכים נתונים בתיקיה מקורית ועליה הכותרת "Building Permit Folder" ו-"Applicant's Copy".

עשרה פריטי נייר שנדפסו מטעם ארגון "מכבי". תל-אביב, ירושלים ומקומות נוספים, סוף שנות העשרה עד סוף שנות ה-40.
בין הפריטים:
* מכבי, מכתב עתי מצויר לעניני החנוך הגופני, יוצא ארבע פעמים בשנה, בעריכת י. [יעקב] וסרמן. הוצאת "מרכז ה'מכבי' ברוסיה", אודסה, תרע"ט [1918]. שנה ראשונה, חוברת א (לא נדפסו חוברות נוספות). כוללת איורים ותצלומים רבים.
* תקנות אגודת ה"מכבי" בארץ-ישראל. דפוס "מ. שהם", יפו, [1927?]. חוברת ובה 99 תקנות המסדירות את פעילות ארגון "מכבי" בארץ ישראל: שם האגודה, המוטו, חובות וזכויות החברים, כספים, כינוס וועדות ונושאים נוספים.
* הד המכבי, הוצאה חד פעמית (מוצא ע"י ההתאגדות להתעמלות ולספורט "מכבי" א"י ובסיוע ברית ותיקי "המכבי" א"י), בעריכת יצחק קורלנד. תל-אביב, תרצ"ד [1934]. חוברת לרגל חזרת המשלחת העברית ממשחקי "האולימפיאה המערב-אסיתית בניו-דלהי" (Western Asiatic Games) – תחרות שנערכה בחסות הועד האולימפי, בהשתתפות נציגי המדינות אפגניסטן, הודו, ארץ ישראל, פרס וציילון (סרי לנקה).
* שלושה כרטיסי חבר בארגון "מכבי" בארץ ישראל: כרטיס משנת תרפ"ז [1927], על שם בונים חצרוני, שחקן כדור-רגל וכדור-יד בעפולה; כרטיס משנת תרפ"ט [1928] על שם יצחק ציזלינג, ממייסדי תנועת ה"מכבי", יו"ר "מכבי" ישראל וממארגני ה"מכביות"; כרטיס משנת תרצ"ט [1938] על שם משה קסל, מורה ומחנך, מייסד ענף הכדור-עף בחיפה.
* ועוד שלושה גליונות של כתבי-עת ויומן לשנת תש"ז, שנדפסו מטעם תנועת "מכבי".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים ופגמים (ברובם קלים). קרעים משוקמים שיקום מקצועי בכריכות ובשולי חלק מהעמודים של חוברת התקנות והחוברת "מכבי, מכתב עתי מצויר". השוליים התחתונים של הדף הראשון של החוברת "הד המכבי" גזורים (עם נזק קל לטקסט).

Blue Box the Bold. הטקסט והאיורים מאת Mordechai Warhaft, תרגום אנגלי מאת Lawrence Weston. הוצאת ראובן מס, ירושלים, [שנות ה-40]. אנגלית.
סיפור בחרוזים מאת מרדכי אמתי (וורהפט), מתורגם מעברית לאנגלית, על אודות מסעותיו של "קפסון בן-חיל" (דמות הקופסה הכחולה של הקק"ל) בפלשתינה. דפוס ליטוגרפי "גרפיקה", בצבעים כחול וכתום.
22 עמ', 19.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים בעטיפה. כרוך בסרט.

חמישה עשר ספרים, לוחות שנה, חיבורים שונים וכתבי עת העוסקים בארץ ישראל ובתולדותיה. 1859-1950.
1. ירושלימה!, מאת לודוויג אויגוסט פראנקל. הוצאת בית מסחר ספרים של יורשי ישראל קנאפפלמאכער, וינה, תרי"ט [1859].
2. ירושלים, ספר קבוצת מאמרים, מאת אברהם משה לונץ. הוצאת אברהם משה לונץ, וינה, תרמ"ב [1882].
3-7. לוח ארץ ישראל, לשנים תרנ"ה, תרנ"ו, תרס"ה, תרע"א, תרע"ג. הוצאת אברהם משה לונץ, ירושלים.
8. החיים והטבע, מאת ד"ר י. ל. מטמן. הוצאת אגודת הטבע בא"י, יפו, תרס"ט [1909].
9. עכו, מונוגרפיה, מאת אהרן אהרנסון. הוצאת "הישוב", תל אביב, תרפ"ה [1925].
10. ירושלם, קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מוקדש לזכר ר' אברהם משה לונץ, בעריכת א. ל. סוקניק וי. פרס. הוצאת בית מסחר והוצאת ספרים "דרום", ירושלים, תרפ"ח [1928].
11. עדות ביהוסף, אגרת-מסע לארץ ישראל בשנות תק"כ-תקכ"ב, מאת ר' יוסף סופר. הוצאת ספרים "דרום", ירושלים, תרצ"ג [1933].
12. ירושלים, רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, כרך גיליונות. הוצאת מוסד הרב קוק והאגודה העברית למען ירושלים, ירושלים, תש"ח [1948]-תשי"א [1951].
13. קברי אבות, לחקר מסורות הקברים העבריים בארץ ישראל, מאת מיכאל איש שלום. הוצאת מוסד הרב קוק שעל-יד המזרחי העולמי והמכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים, תש"ח [1948].
14. בניינים דתיים של המוסלמים במדינת ישראל, מבחר מאת ל. א. מאיר, י. פינקרפלד, ח. ז. הירשברג וי. ל. מיימון. הוצאת המדפיס הממשלתי בשביל הוועדה לשמירת בניינים מוסלמיים דתיים במשרד הדתות, ירושלים, תש"י [1950]. עברית, ערבית ואנגלית.
15. ארץ ישראל, עשר תמונות, צייר זאב רבן, "בצלאל" ירושלים. הוצאת "סיני", תל אביב, [1950 בקירוב]. הקדשה בכתב ידו של רבן, מתוארכת 1953.
15 ספרים, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.

תעודת מעבר (Emergency Laissez-passer) מטעם ממשלת פלשתינה (א"י), על-שם פנחס רוטנברג. ארץ ישראל, פברואר 1925.
תעודה רשמית המעניקה אישור יציאה (תקף למשך שנה) למצרים, אירופה ואמריקה. התעודה שימשה כתחליף לפספורט עבור תושבי ארץ ישראל שלא היו נתינים בריטיים.
שני דפים (ארבעה עמודים), מודפסים במכונת כתיבה, עם תוספות בכתב-יד, חתימות וחותמות.
בעמוד הראשון מופיעות תמונת הפספורט של רוטנברג וחתימתו ומתחתיהן פרטי הזיהוי: אזרחות, גיל, גובה ועוד. העמודים מלאים בחותמות דיו ואישורי כניסה, בין יתר מאנגליה, איטליה, גרמניה ומעברי הגבול בתעלת סואץ. בין החותמות מופיעה חותמת אוסטרית מאוגוסט 1925 ולצדה רישום בכתב-יד, בגרמנית ("besuches des Zionisten Kongresses"), המעידים על ביקורו של רוטנברג בקונגרס הציוני ה-14 בוינה.
פנחס רוטנברג (1879-1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, ראש הוועד הלאומי בשתי קדנציות שונות, מייסד חברת החשמל וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל. המסמך שלפנינו הוא מהתקופה בה קיבל רוטנברג זיכיון בלעדי מטעם ממשלת המנדט לייצור חשמל בארץ ישראל, והחל בתוכניות לבניית תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית בנהריים.
[2] דף (ארבעה עמודים), 33 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים רבים בשוליים ולאורך קווי הקיפול, חלקם חסרים, וחלקם מחוזקים בנייר דבק. כתמים.