חמש עשרה ספרי ליקוט ותולדות מגדולי החסידות. פולין, שנות הת"ר:
1. ספר דרש טוב, ליקוטי אמרותיו של רבינו ישראל בעל שם טוב, מאת רבי שמעון זאב מנלה מינדזוב. בילגוריי, תרפ"ח [1928].
2. ספר אהל הרבי, ליקוטי אמרות וסיפורים על רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ ("החוזה מלובלין"), מאת רבי משה מנחם מנדל וולדן. פיטרקוב, תרע"ג 1913. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי דוד דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב כותב בהסכמתו לספר: "ואין כל ספק כי כל איש ישראל ישיש וישמח לקראת הספר הקדוש הזה, וכביכורה בטרם קיץ בעודו בכפו יבלענו...".
3. ספר בוצינא דנהורא, סיפורים וליקוטי אמרות המיוחסים לרבי ברוך ממז'יבוז', מאת רבי ליבלה אלטשדאיווער. [רוסיה-פולין, בערך תרס"ה 1905]. מהדורה שניה עם הוספות. (על הספר, ראה: א' הלוי שישא, על הספר בוצינא דנהורא, עלי ספר, ח, תש"מ, עמ' 157-155).
4. ספר תפארת חיים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצה. ווארשא, תרס"ה [1905]. חסר דף מ[8] הדפים האחרונים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
5. ספר "אוסף מכתבים ודברים מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מגור", "מה שכתב ואמר לטובת חיזוק התורה והדת", מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. ווארשא, תרצ"ז 1937. מהדורה ראשונה.
6. ספר מאורות הגדולים, ליקוטי אמרות וסיפורים על גדולי החסידות. בילגוריי, תרע"א 1911. מהדורה יחידה.
7. ספר שיח שרפי קודש, שלשה חלקים (מתוך חמשה), אמרות וסיפורים על האדמו"רים רבי שמחה בונם מפשיסחא; רבי מנחם מנדל מקוצק; רבי יצחק מאיר בעל ה"חידושי הרי"ם מגור; רבי חנוך העניך מאלכסנדר, מאת רבי יועץ קים קדיש מפרשיטיק. לודז, תרפ"ח [1928].
בדף השער חתימה: "אהרן כהן באבאיוף". בדף המגן האחורי רישום רבים בכתיבה מזרחית.
8. ספר אביר הרועים, תולדות חייו של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין, בעל ה"אבני נזר" מסוכוטשוב, מאת רבי צבי יהודה מאמלאק מקאליש. פיטרקוב, תרצ"ה 1935.
חותמת בדף השער ובדף המגן הקדמי: "משה חיים חאדאראוו לאדז נארוטאוויטשא 12". בדף המגן הקדמי - הקדשה בכתב-יד: "מנחה היא שלוחה בתור... געלד' לאחי היקר כמר משה חיים נ"י, פינחס, א' בהר תרצ"ה לפ"ק". [כותב ההקדשה רבי פנחס חודורוב היה מהחריפים שבחסידי גור לפני השואה. היה מיוחס ממשפחת אדמו"רי קוסוב ולבעל ה"דברי חיים" מצאנז. לפני השואה העתיק והכין לדפוס את הספר "אמרי פנחס" לרבי פנחס מקוריץ. בשנת תש"ג כשהבין שסופו קרב, החביא אצל גוי פולני את כתב-היד, אליו צירף מכתב ובו פירט את טיבו של כתב-היד, וכן פירט בו את יחוסו].
9-10. ספר דור דעה, שני כרכים, כרך ראשון: "ארבע תקופות חסידות בעש"טית בשנות ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על שיטות נושאי דגל החסידות". כרך שני: "ארבע תקופות גאוני בתראי בשנות ת"ק-ת"ר, סקירה כללית על שיטות ופעולות נושאי דגל התורה", מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. בילגוריי, תרצ"ג [1933]-פיטרקוב, תרצ"ה [1935]. מהדורה ראשונה.
11-14. ספר עיר לסק וחכמיה, מאת רבי פנחס זליג גליקסמן מלודז. לודז, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה. כרוך עם: ספר טעם ברוך, פירוש על ספר משלי, מאת רבי פנחס זליג גליקסמן מלודז. לודז, [תרפ"ח 1928]. מהדורה יחידה. כרוך עם: ספר בריחי זהב, "מורה דרך לנבוכים ביסודות תורה שבע"פ דת יהודית וחכמת הקבלה", מאת רבי ברוך בנדיט גליקסמן אב"ד טורעק. לודז, תרפ"ח 1928. כרוך עם: ספר תפארת אדם, תולדות חייו וכתביו של רבי אברהם הירש גליקסמן, מאת בנו רבי פנחס זליג גליקסמן מלודז. לודז, תרפ"ג [1923]. מהדורה יחידה.
בדף הראשון של הספר - הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של המחבר רבי פנחס זליג גליקסמן.
15. קונטרס "מענה לנחום סוקולוב... ותולדות הרב החסיד ר' הירש טומשובר", מאת רבי פנחס זליג גליקסמן מלודז. לודז, תרצ"ב [1932]. מהדורה יחידה.
15 ספרים ב-11 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

ספר שערי הקדושה, לרבינו חיים ויטאל. זולקווא, [תקכ"ג 1763].
בדף השער - חותמת עתיקה עם סמל נשר: "שלמה פרידמאן", כפי הנראה חותמתו של רבי שלמה בנו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורא (אנצי' לחסידות, ג', תשיג) וגיסו של רבי נחום דובער פרידמן. היה מיועד לרשת את אביו וזקני החסידים נהגו בו כאדמו"ר, אך נפטר בחיי אביו. [חותמת אופיינית לבית סדיגורה-רוז'ין, דומה בצורתה לחותמות אחיו האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, של גיסו האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ושל בן דודו האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].
לד דף. 14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. דף השער ודפים רבים פגועים [בעיקר בשוליים] מקרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט. פגיעה גם בחותמת שבדף השער. סימני עש, עם הדבקות נייר דבק לשיקום במספר מקומות. ללא כריכה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

ספר גבול יאודה, חידושים על מספר מסכתות בש"ס, מאת רבי יהודה אשכנזי. שאלוניקי, [תקפ"א 1821].
שתי הקדשות מחוקות בכתיבה ספרדית בדף השער.
בדף השער חותמת: "הרב דוד מרדכי העשיל, שטפנשט (בוטושני)" - האדמו"ר רבי דוד מרדכי העשיל (נפטר בתשכ"ד, אנצי' לחסידות עמ' תצו), אדמו"ר בשטפנשט. בן רבי יצחק מאיר העשיל משושלת אפטא, וחתן רבי פנחס האגר מבורשא. אחר השואה עבר לארה"ב והתפרסם כאדמו"ר משטפנשט-טריסק. לאחר פטירתו הועלה ארונו ארצה ונטמן באהל צדיקי ויז'ניץ בבני ברק.
חותמת נוספת בדף השער ובדפים נוספים: "פינחס בהרב הצדיק מו"ר ברוך זצלה"ה" - האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו, רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
[2], קה; מח דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קמטים. כריכת קרטון ישנה, בלויה ופגומה.

תלמוד בבלי, מסכת נדרים. הוצאת מנדבים, שנגהי, [תש"ג 1943].
בדף המגן רישום בעלות (בעיפרון, יתכן בכתב-ידו): "לד' הארץ ומלואה, שייך להב' אברהם אייגר".
האדמו"ר מלובלין רבי אברהם איגר (תרע"ד-תשס"ג 1914-2002), בנו של הגה"צ רבי שלמה אלעזר (בנו של האדמו"ר רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר מלובלין), איש צדיק חסיד ועניו, תלמיד חכם וגאון מופלג. למד בישיבת "חכמי לובלין", ובמאורעות מלחמת העולם השניה, גלה עם משפחת אדמו"רי אמשינוב, לוילנא, ליפן ולשנחאי. שם שהה יחד עם רעיו מתלמידי ישיבת יח"ל. לאחר השואה הגיע לצרפת ועלה לארץ ישראל בשנת תש"ט. בעצת גדולי האדמורי"ם (האדמו"ר רבי אהרן מבעלז והריי"צ מליובאוויטש) וגדולי הדור (החזון איש והרב מטשיבין), עלה למלא מקום אבותיו כאדמו"ר מלובלין בעיר בני ברק. עסק בתורה בהתמדה רבה, תפילותיו היו במסירות נפש, וכיתת את רגליו לעסוק בגמילות חסדים עם הכלל והפרט. חתנו הוא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א בירושלים.
לה, לח-צב דף. במקור: צב דף. חסרים דפים לו-לז. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עובש קלים. קרעים, ללא חסרון. כריכת עור חדשה.