שמונה ספרים שנדפסו בהונגריה:
1. ספר תפארת שבת ופני שבת, ביאור הלכות שבת וגדולת מעלתה, מאת רבי וואלף תרצה'ס. אויהל, [תרכ"ח] 1868.
2. ספר צל הכסף, חיבור בענייני מוסר ויראת שמים, עם שני הספדים על גדולי הדור, מאת רבי אהרן פריד. אונגוואר, תרל"ח [1878].
3. ספר סימני רעשים ורעמים ולקוי המאורות, עם שער מיוחד: ספר בקר יזרח, "סדר ברכת החמה בתקופתה... מוכן ליום תקופת החמה בשנת תרנ"ז, יום ד' [ה] ניסן". טשרנוביץ, [תרנ"ב 1892].
4. ספר החיים הנקרא סגולות ישראל, אוסף סגולות מספרים שונים, מאת רבי שבתי ליפשיץ. מונקאטש, [תרס"ה 1905].
5. ספר עת הזמיר, זמירות שבת ומוצאי שבת, עם פיוטי האר"י, שיר היחוד לשבת וביאורים. סעאיני, [תרפ"ה 1925].
6. ספר אבות על בנים, ביאור על מס' אבות, מאת רבי שאול בראך מנייטרא. סאיני, תרפ"ו [1926]. שער צבעוני.
7. ספר אפריון, דרושים על התורה, מאת רבי שלמה גנצפריד. אונגוואר, תרל"ח 1877. חסר דף אחד באמצע.
8. ספר מנחת יהודה, ביאור אגדות רבה בר בר חנה, רבי יהודה צבי הירש געלבארד. מונקאטש, [תרס"ג 1903]. חסרים 8 דפים באמצע הספר.
בעמוד הרביעי הסכמה מאת "המשכיל שוחר תורה ועדות מו"ה שמואל יוסף טשאטשקיס": "מה נמלצו אמרותיך! מה נשגבו הגיוניך! [...] יוקירין את שמך על ספריך הרבים אשר כתבת...", חתומה "בוטשאטש [בוצ'אץ'] סיון תרס"ג מוקיר רבנן שמואל יוסף טשאטשקיס", הוא ש"י עגנון.
בשנת תרס"ג היה עגנון בן 16 בלבד (יליד 1887). בספרו "מעצמי אל עצמי" (עמ' 357) כתב "...פרסמתי בדפוס בלדה בלשון יהודית וסמוך לה הסכמה בעברית על ספר מנחת יהודה ביאור אגדות רבה בר בר חנה...".
8 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

פנקס בפורמט גדול במיוחד, ובו תיעוד הנקברים בבית הקברות של קהילת בודפשט, בשנים 1900-1938.
כולל אלפי שמות נקברים, בחלקות מס' 34-35, כולל תאריכי הפטירה, מיקום הקבורה (מספר שורה), ופרטים נוספים.
בין דפי הפנקס נמצאו שני דפים עם חותמות (בהונגרית) של "קהילת בודפשט - מחלקת בית העלמין המרכזי שברחוב Kozma 6". באחד הדפים רשימת "שעות נוספות של עובדי בית העלמין המרכזי".
בכל עמוד טבלה מודפסת בהונגרית, עם מקומות מיוחדים למילוי שם עברי ושם אזרחי של הנקבר, תאריך פטירה אזרחי ועברי. עם מילוי בכת"י בעברית והונגרית.
84 דף כתובים משני צדיהם. 46 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קרעים גסים. כריכה פגומה.

כתב-יד, תפילות ובקשות שונות, עם סגולות וכוונות על פי הקבלה. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-היד כולל בין היתר: בקשה מאת רבי זכריה אלצ'אהרי (מתחילה: "ברכי נפשי את ה'"), בקשה נוספת ממנו: "בקשה נאה ומשובחת ונוהגים לומר זה המאמר בכל סעודת שבת מלכתא...", תפילה מאת רבי שמעון בן שלם שבזי (מתחילה: "אתה הוא ראשון"), "פיוט אנעים בשיר חדש ולשון" מאת רבי סעדיא טויל.
שמות וסגולות: נוסח השבעה עם שמות קודש "להפר עצה ולבטל גזירה", ונוסח אחר "אם יארע לאדם צרה ח"ו... והוא מנוסה מאד...".
בדף ט/2: "אתחיל לכתוב מחברת ששית מס' נתיבות האמונה שחבר איש האלוהים כמה"רר יחיא בן סעדיא צ'הארי..." - חבור על דרך הקבלה על פי יחיא בן סעדיה אלצ'אהרי בעל ספר המוסר, ובו תפילות על פי שמות הספירות.
בעמוד הראשון, בכתיבה מאוחרת יותר: תפילה על הפרנסה "שיסד אברהם בכמ"ו יוסף יצחק".
[16] דף. חסר בתחילתו ובסופו. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעט בלאי. כתמים גדולים במרכז הדפים, עם דהייה של הדיו. כריכת קרטון.

כתב-יד, אגרון. [תימן, המאה ה-19].
פורמט קטן.
דוגמאות ונוסחים למכתבים, הכתובים בשפה מליצית.
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי במספר מקומות. קרע בדף השני, ללא חסרון. כריכת קרטון.