שו"ת פנים מאירות חלק שני, עם חידושים על מסכת גיטין, מאת רבי מאיר אב"ד אייזנשטט. זולצבאך, [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "דוד סערעד". בדף המגן הקדמי רישום בעלות: "שייך להרב המאור הגדול חריף זית רענן כש"ת מ"ה ישראל דוד מרגליות אב"ד דק"ק פעזינג".
רבי ישראל דוד יפה-מרגליות-שלזינגר [כינויו היה רבי דוד סערעד] (תקס"ב-תרכ"ד), דיין בסעמניץ, ומשנת תקצ"ב אב"ד פעזינג. מתלמידי ה"חתם סופר". השאיר אחריו חיבורים רבים בנגלה ובנסתר, מהם נדפסו "חזון למועד" בחכמת התכונה, "הר תבור" ומחולת המחנים" – ספרי פולמוס עם הרפורמים, "יפח לקץ" על פרשיות התורה.
בדף השער חתימות: "קניתי בעזבון חמי הק' עזריאל בע..."; "ר' קאפל".
[1], קיא דף. חסרים שני הדפים האחרונים מדפי המפתחות. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דף השער ודף קיא משוקמים בשוליהם בהדבקת נייר. כריכה ישנה, פגומה.

ספר וידבר משה, על התורה, חלקים א-ג (בראשית חלק א', שמות, ויקרא), מאת רבי משה הלוי פאללאק (פולק) אב"ד ור"מ באהרט (בוניהאד). פרשבורג-בוניהאד, תרנ"ג-תרנ"ה 1893-1895.
בדף שלפני השער הקדשה ארוכה בכתב ידו וחתימתו של רבי אשר הלוי פולק, שהעניק את הספר בחנוכה שנת תח"ש (1947), להרב צבי הירש פרבר מלונדון. חותמת בעלות של רבי "אשר פאללאק הלוי אב"ד דק"ק בעלעניעש והגליל תע"א". חותמות בעלות של הרב צבי פרבר והגהות בכתב ידו של הרב פרבר.
רבי אשר הלוי פולק (תר"ס-תשמ"ט 1900-1989), מצאצאי רבי זעקל הלוי פולק אבי-המחבר. כיהן משנת תרפ"ה כאב"ד דארוויץ (הונגריה), ובשנת תרצ"א עבר לכהן כאב"ד בעלעניעש (הונגריה). לאחר השואה כיהן כראב"ד גרוסוורדיין, ולאחר פטירת אשתו בשנת התש"י עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות בכפר אתא. מחבר הספר "ולאשר אמר".
רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966, אוצר הרבנים 17400). נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה והיה עמוד התווך של היהדות החרדית בלונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.
[4], עב דף; ב-מט, [1] דף; [2], ב-לד דף (עותק חסר: ללא השער של חלק שמות, וללא ספר "תקון משה" שנדפס בסוף כל חלק, עם שער נפרד). 21.5 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, קרעים והדבקות נייר. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.

שמונה ספרים שנדפסו בהונגריה:
1. ספר תפארת שבת ופני שבת, ביאור הלכות שבת וגדולת מעלתה, מאת רבי וואלף תרצה'ס. אויהל, [תרכ"ח] 1868.
2. ספר צל הכסף, חיבור בענייני מוסר ויראת שמים, עם שני הספדים על גדולי הדור, מאת רבי אהרן פריד. אונגוואר, תרל"ח [1878].
3. ספר סימני רעשים ורעמים ולקוי המאורות, עם שער מיוחד: ספר בקר יזרח, "סדר ברכת החמה בתקופתה... מוכן ליום תקופת החמה בשנת תרנ"ז, יום ד' [ה] ניסן". טשרנוביץ, [תרנ"ב 1892].
4. ספר החיים הנקרא סגולות ישראל, אוסף סגולות מספרים שונים, מאת רבי שבתי ליפשיץ. מונקאטש, [תרס"ה 1905].
5. ספר עת הזמיר, זמירות שבת ומוצאי שבת, עם פיוטי האר"י, שיר היחוד לשבת וביאורים. סעאיני, [תרפ"ה 1925].
6. ספר אבות על בנים, ביאור על מס' אבות, מאת רבי שאול בראך מנייטרא. סאיני, תרפ"ו [1926]. שער צבעוני.
7. ספר אפריון, דרושים על התורה, מאת רבי שלמה גנצפריד. אונגוואר, תרל"ח 1877. חסר דף אחד באמצע.
8. ספר מנחת יהודה, ביאור אגדות רבה בר בר חנה, רבי יהודה צבי הירש געלבארד. מונקאטש, [תרס"ג 1903]. חסרים 8 דפים באמצע הספר.
בעמוד הרביעי הסכמה מאת "המשכיל שוחר תורה ועדות מו"ה שמואל יוסף טשאטשקיס": "מה נמלצו אמרותיך! מה נשגבו הגיוניך! [...] יוקירין את שמך על ספריך הרבים אשר כתבת...", חתומה "בוטשאטש [בוצ'אץ'] סיון תרס"ג מוקיר רבנן שמואל יוסף טשאטשקיס", הוא ש"י עגנון.
בשנת תרס"ג היה עגנון בן 16 בלבד (יליד 1887). בספרו "מעצמי אל עצמי" (עמ' 357) כתב "...פרסמתי בדפוס בלדה בלשון יהודית וסמוך לה הסכמה בעברית על ספר מנחת יהודה ביאור אגדות רבה בר בר חנה...".
8 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

פנקס בפורמט גדול במיוחד, ובו תיעוד הנקברים בבית הקברות של קהילת בודפשט, בשנים 1900-1938.
כולל אלפי שמות נקברים, בחלקות מס' 34-35, כולל תאריכי הפטירה, מיקום הקבורה (מספר שורה), ופרטים נוספים.
בין דפי הפנקס נמצאו שני דפים עם חותמות (בהונגרית) של "קהילת בודפשט - מחלקת בית העלמין המרכזי שברחוב Kozma 6". באחד הדפים רשימת "שעות נוספות של עובדי בית העלמין המרכזי".
בכל עמוד טבלה מודפסת בהונגרית, עם מקומות מיוחדים למילוי שם עברי ושם אזרחי של הנקבר, תאריך פטירה אזרחי ועברי. עם מילוי בכת"י בעברית והונגרית.
84 דף כתובים משני צדיהם. 46 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קרעים גסים. כריכה פגומה.