ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
חתימות ורישומי בעלות: "שייך לר' זלמין ב"ר יעקב"; "הק' יהושע עפשטיין".
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו, במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בראשית שנת תקע"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בהקדמה לספר שלפנינו מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...ואחרי חיבר אותם עלה בלבו הקדוש והטהור לעזוב ארצו ומדינתו אשר הי' גר שם, ונשא לבו לשמים לעלות להסתפח בנחלת ה' לשבת שם על התורה והעבודה, וברוב טהרתו וקדושתו שמה חיבר את החיבור הזה פלא והפלא... והגאון המחבר בעצמו זי"ע תהלות הספר הזה בפיהו היה, וכתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד, ואין תורה כתורת ארץ ישראל, וחיבר שם זה חיבור נפלא נקרא שער התפלה על עשר לשונות של תפלה... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
[2], ה-קב, קיג-קטו דף. חסרים דפים א-ה. (לעותק זה לא צורפו דפי התשובה בעניין אמירת "לשם יחוד"). 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. נזקי עש. דפים מנותקים. קרעים בדף השער עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון גסה.
סטפנסקי חסידות, מס' 538. על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, הספר נדפס בסדילקוב (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312). בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות נכתב, שהספר נדפס בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב".